#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ר""מ אמר דר""ג אמר לבניו מהרו והוציאו קודם שהצדוקי יוציא ויאסור עליכם, למה מועלת הוצאתם, והיאך א""ש עם הברייתא דמי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג ובין במזיד אסר לר""מ?"	"ע""י הוצאתם הם מחזיקים ברשות.<p></p><p dir=""rtl"">ולרב יוסף צ""ל בברייתא אינו אוסר.</p><p dir=""rtl"">לאביי ברייתא איירי שהוציא קודם שהחזיקו, אבל אחר שהחזיקו אינו אוסר.</p>"	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה דבברייתא אמר ר' יהודה דאמר ר&quot;ג לבניו להוציא קודם שתחשך, משום שאין הצדוקי מבטל. ובמתניתין אמר להוציא קודם שישוב ויזכה ברשותו, ומשמע דמהני הביטול ורק דיכול לחזור בו אחר חזקה ? (2)	א. צ&quot;ל גם במשנה עד שיצא היום.</p><p dir='rtl'>ב. במומר בצנעה מהני הביטול, בפרהסיא לא מהני.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אמר ר&quot;ג לבניו כשביטל להם הצדוקי ? (3)	לר&quot;מ: שימהרו להחזיק במבוי קודם שיוציא הוא ויחזור מהביטול.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה דמתני' (לת&quot;ב בגמ'): שימהרו להשתמש קודם שהוא יחזור מהביטול, דיכול לחזור גם אחר חזקה.</p><p dir='rtl'>לר' יהודה דברייתא: שימהרו להשתמש קודם שתחשך, דאין ביטול רשות מועיל בו.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ר&quot;ה אמר דאיזהו ישראל מומר, המומר לחלל שבתות. ומקשינן דממ&quot;נ, אי מומר לד&quot;א מומר לכה&quot;ת, אפילו שאר איסורים, ואי לא, גם חילול שבת ל&quot;מ. מה התי' (2) ?	א. איירי במומר לעניין שלא יוכל לבטל רשות.</p><p dir='rtl'>ב. אתי כמ&quot;ד דשבת חמירא כע&quot;ז ומומר לשבת לבד כמומר לכה&quot;ת.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה התי' לסתירה בברייתא, דאמרינן מכם פרט למומר (שאינו מביא קרבן), ואח&quot;כ אמרו מן הבהמה, להביא בני אדם הדומים לבהמה ?</p><p dir='rtl'>ומה הפי' חוץ מן המומר והמנסך יין ומחלל שבתות ?	מומר לד&quot;א מקבלים, לכה&quot;ת אין מקבלים.</p><p dir='rtl'>הסיפא היינו מומר לנסך יין ולחלל שבתות, דהו&quot;ל מומר לכה&quot;ת.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מקבלים קרבנות ממומר ישראל ונכרי ומנ&quot;ל ?	ישראל במומר לד&quot;א מקבלים לכה&quot;ת אין מקבלים. דדרשינן מכם פרט למומר, ומאידך דרשינן מן הבהמה, בעושה מעשה בהמה.</p><p dir='rtl'>נכרי בכל עניין מקבלים, דדרשינן מכם, בכם חילקתי ולא באומות.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הא דתנן באנשי חצר ששכח אחד ולא עירב, דביתו אסור להם והחצר מותרת, היכי משכח""ל וכמאן ?<p></p><p dir=""rtl"">והאם לפי""ז ש""מ מהא דאמרו דבטלו רשותם לו הוא מותר, דמבטלים וחוזרים ומבטלים ?</p>"	משכח&quot;ל כשביטל להם חצירו ולא ביתו, וכמ&quot;ד דמבטל רשות חצירו לא ביטל רשות ביתו.</p><p dir='rtl'>ומ&quot;מ לא ש&quot;מ מסיפא דמבטלים וחוזרים ומבטלים, דה&quot;ק אם לא ביטל להם אלא הם לו, הוא מותר והם אסורים.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בבני חצר שביטלו לאחד הם אסורים להוציא מביתו, נימא שהם כאורחים אצלו ?	חמשה אינם כאורחים אצל אחד, ורק אחד אצל חמשה.	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן דאם היו שניים שלא עירבו ובטלו להם אוסרים זע&quot;ז, באיזה אופן איצטריך, ואיזה עוד תוספת חידוש נאמרה בזה ? ומה הטעם ?	"החידוש דהדר חד וביטל לחבריה ל""מ. <p></p><p dir=""rtl"">והוסיפו אח""כ עוד דהוא גם כשאמרו מעיקרא קני ע""מ להקנות.</p><p dir=""rtl"">והטעם משום דכיון שהוא לא הותר מעיקרא, לא חל הביטול אליו.</p>"	<br/>עירובין דף סט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אחד או שנים שעירבו ושלא עירבו, מבטלים לאחד או שנים שעירבו או לא עירבו, ומה החידוש?	"אף שנים שלא עירבו מבטלים, וקמ""ל דלא גזרינן שמא יבטלו להם.<p></p><p dir=""rtl"">ואין מבטלים לשנים שלא עירבו, אך מבטלים לשנים שעירבו, או אף לאחד שלא עירב. וקמ""ל דאף כה""ג שכולם לא עירבו אין קונסים שלא תשתכח תורת עירוב מאותו מבוי.</p>"	<br/>עירובין דף סט		
